רפלקציה על סרט גמר

אני, טל להט, שואף להגשים מטרות מסוימות בחיי, להפוך את האהבה לקולנוע למקצוע בעתיד למשל. ברור לי שבשביל להגשים דבר כזה, צריך לעבוד קשה. בהתבוננות פנימה, שמתי לב שפעולות שאני עושה על מנת להתקדם למטרה זו, מעוררות בתוכי התנגדות. ההתנגדות לובשת פנים של היגיון ואומרת "בשביל מה אתה צריך את זה" "תישאר איפה שקל ונוח" "אולי אתה לא מסוגל". מטרת ההתנגדות הפנימית הזו, היא אך ורק להרחיק אותנו מלהיות האנשים הנפלאים שנועדנו להיות. לצערי, אנחנו חיים בעולם שאנשים כל יום מחדש נכנעים להתנגדות הזו. אנחנו חיים בעולם שאנשים לא מאמינים בעצמם. הנושא נבחר משתי סיבות. סיבה ראשונה היא האמונה שלי בכוח של יצירה קולנועית לייצר תהליכים בנפש של היוצר. אני מאמין שהתעסקות בנושא זה, תוכל לייצר אצלי את היכולת לחיות בשלום עם ההתנגדות הפנימית, ואף לגבור עליה, כל יום מחדש. סיבה שנייה שהנושא נבחר, היא האמונה שלי

בכוח של יצירה קולנועית להשפיע על חייו של הצופה. מפריע לי לשמוע חבר, קרוב משפחה, או בן אדם זר מפקפקים ביכולת שלהם להשיג דבר כזה או אחר. אני מאמין בלב שלם שזה שאומר שהוא יכול, באמת יכול. אני רוצה לתת לאנשים את האומץ לכבוש את ההתנגדות הפנימית, בכל יום מחדש. זה חשוב לי, זה בוער בי, וזה

מרגש אותי.