top of page

ענת סורקיס דודתו של טל

  • רונית להט
  • 12 ביולי
  • זמן קריאה 1 דקות

כבר 3 שבועות שרונית שולחת על הספר ואני לא מצליחה לגייס את עצמי לכתוב עליך, טל.

אני מסרבת להנציח, מסרבת לכתוב עליך בלשון עבר. אתה ככ נוכח. כל יום אני רואה אותך צוחק, שמח, רוקד, בסרטונים, בתמונות, הרבה הרבה יותר ממה שראינו אותך כל החיים, אנחנו רואים אותך עכשיו. אז אני לא רוצה לכתוב על ילד תכול עיניים, זהוב תלתלים, חיוך עד האוזניים, מבט מבוייש, חקרן וסקרן, אוהב קולנוע ועוד ועוד ועוד.

אני פשוט לא יכולה. אז תסלח לי טל.

מבחינתי אתה לנצח איתנו, גם אם לא פיזית, אתה פה והמורשת שלך תמשיך איתנו תמיד.

בטוחה שאתה במקום הרבה יותר טוב מהמקום הזה בעת הזו.

נוח על משכבך בשלום ותמשיך לחלום.


ענת סורקיס

 
 
 

תגובות


לנצח נזכור

 
bottom of page