חצי שנה- מי שלא הכיר אותך הפסיד

רונית להט
30 במרץ
זמן קריאה 2 דקות

כבר ימים שאני מתלבטת מה אכתוב לקראת מחר:

חצי שנה לנפילתו של טל

כבר אין מילים שלא אמרנו, כל קלישאה מדויקת מחברתה:

אין מילים, חסר, אובדן, בלתי נתפס

נועם חורב המוכשר דייק את תחושותיי

קיראו בהמשך איך נועם קורא אותי / את כולנו

מי שלא הכיר את טל הפסיד

מי שהכירו בחייו, ודרך אוהביו הרבים, לאחר מותו, מבין את גודל החלל שהותיר

טל נגע ברבים בחייו, וגם לאחר לכתו

מודים על כל יום שזכינו לאהוב

חצי שנה זה המון זמן

חצי שנה שלא חיבקנו את טל

חצי שנה שממאנים להפנים שזה קרה

חצי שנה שהחיים נעצרו והעולם ממשיך

חצי שנה בה כל מילה שאמרתי בתחילת הדרך מתחזקת ומתבררת כתקפה ונכונה:

* כאב הפנטום בהיעדרך ילד, איבר שלנו

* געגועים שלא נתראה מתישהוא, אלא לעולם לא

* נהיה קשה מיום ליום

חצי שנה של רכבת הרים, תחושות שלא ידענו שקיימות, כאב שלא חשבנו שאפשר לשאת

רכבת הרים עם תנודות, חששות, לבטים, למידה ללכת בצעדים חדשים, הבנה שאנחנו רק בתחילתו של המסע

חצי שנה שהגעגועים גדלים וגדלים

חצי שנה שחושבת על אימהותי לך במשך 21 שנים, ואיך נאלצה לשנות סגנון מאז שאינך איתנו, אותה אהבה אין קץ אך בביטויים אחרים, כמה הייתי נותנת שנשוב כולנו לשיגרה ולסגנון המוכרים

לנצח תדעו - אתה ויונתן, שאין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא ואבא...

חצי שנה שהראש מבין מה קרה, והלב מסרב להכיר במציאות

חצי שנה שמצפה שכל רגע טל ייכנס בדלת

חצי שנה של מציאת עצמנו מגלים בתוכנו כוחות, מגששים את דרכנו, וכל יום הוא עוד יום של התמודדות, כל אחד בדרכו ועזרה זה לזו

חצי שנה בה אני צופה בתמונותיו של טל בבית, החריץ בלב מעמיק, ועם זאת האור שלו מחזיק אותי, חייו המלאים, המשמעותיים ואהבתו הגדולה - כל אלו הניכרים מחיוכו הרחב, מטעינים אותי בכוחות

חצי שנה בה, מתוך העצב הנורא, אני מחפשת מקומות בהם יהיה לי טוב ומנסה להגשים חלומות,

כל אלו הם מורשתו של טל

חצי שנה עם יוזמה וביצוע של הרבה מפעלי הנצחה, חלקם עדיין בתהליך וייצאו לפועל בקרוב

חצי שנה המלאה בהערכה עצומה לחברים של טל, לחברים שלנו, למשפחתנו המורחבת - תמיד איתנו וכולנו יחד מתגעגעים, מעלים זיכרונות, כן - גם צוחקים, ובעיקר זוכרים את הימים היפים ואת מי שהיית ולעד איתנו

כי כמו שנועם חורב כתב:

מי שלא הכיר הפסיד

ובעיקר:

זכינו לאהוב !!!

אנחנו לא צריכים להכביר עליך מילים

כמות האנשים שזוכרים אותך, שמפיצים את המדבקות שלך בכל העולם, שפונים אלינו ומספרים שהכירו אותך וכמה נגעת בהם

כל אלו מדברים בעד עצמם

והיום, יום לפני חצי השנה, הצטרפה לשבט סורקיס-להט פיצפונת, ביתם של יובלי ויוגב, נכדה לאחי וגיסתי, נינה לאימי, ובכך גרמה אושר רב לכולנו

בטוחה שטל ואבא שלי נרגשים איתנו

נעזרת גם בבמה זו לומר: תפילות לא יספיקו

אנא, יש לעשות הכל להחזרת החטופים !

לא יעלה על הדעת, שכל עוד ניתן, הורה לא יחבק את ילדו