top of page

אמיר להט כותב לטל

  • להט רן
  • 9 בינו׳
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 27 באפר׳

אם אתם שואלים אותי,

אז כן,

כואב לי.

בקיץ בשנת 1992

הייתי חניך בשיעור קרב מגע

במהלך קורס מדריכי כושר קרבי.

בסוף השיעור קיבלנו הוראה

לטפס על סולם שוודי

ולהיתלות על מוט המתח.

המדריך עבר בינינו

וכל אחד מאיתנו

קיבל אגרוף מהיר וחזק בבטן.

כאשר יצאנו מהשיעור

שאלנו אחד את השני

האם האגרוף בבטן כואב,

והיינו מרימים קצת את החולצה

וחושפים את העיגול האדום בבטן מהאגרוף

שהיה נעלם לאחר זמן קצר.

בקיץ בשנת 2024

טל שלי נהרג.

ואם אתם שואלים אותי

אז כן,

כואב לי,

ויש לי עיגול אדום בלב

שיישאר לתמיד.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
טלטול

ברשותכם, אני רוצה לדבר קצת על זיכרון. עברו כבר קצת יותר מחודשיים מאז אותו יום ארור ונוראי. יום בו יותר מדי דברים הפסיקו, נעצרו. תקופה ארוכה בה כולנו כואבים, מנציחים, זוכרים – כל אחד בדרכו שלו.

 
 
 

תגובות


לנצח נזכור

 
bottom of page