9 חודשים

9 חודשים

9 חודשי מיתה

השבוע לפני 9 חודשים נאלצנו להיפרד מטל

ב 27 במאי 2003 הפכנו הורים ל 2, משפחה של ארבעה

ב 9 ביולי 2024 הפכנו, בעל כורחנו למשפחה שכולה, תואר שאיני רוצה, תואר שאף אחד לא רוצה, תואר שהייתי עושה הכל לוותר עליו, תואר שלצערי לא הפיך, תואר שאני מסרבת להפנים, לעד לא אקבל את שקרה

כשילד נולד ברור שמשתנה החיים

כשילד איננו העולם מתהפך

ליבנו התרחב עם לידתו של יונתן שהפך אותנו להורים

היינו מאושרים שבזכות יונתן נהיינו אמא ואבא

היה ברור שנרצה להרחיב את משפחתנו

ומכיוון שכבר לא היינו צעירים, לא היה פשוט, ולכן ההפרש בין הבנים 4.5 שנים

טל ידע שהוא המתנה ליום הולדתנו ה 40

והוא מתנה לאחיו הבכור יונתן

"אם יש לך חלום למה לא לצעוק אותו"

צעקנו, חלמנו וזכינו להרחיב את המשפחה, היה שווה לחכות לטל, ולהיות משפחה של ארבעה

לטל לא הספיקו 9 חודשי הריון

לבסוף הסכים לצאת בשבוע 42

תיקצר היריעה לספר על 21 שנים בהם זכינו להיות משפחה שלמה, על גווניה השונים

תיקצר היריעה לספר מה חווינו ארבעתנו בשנים אלו

טל זה שדאג לצרף את באדי

לפני כ 3 שנים נפתחו הלב והבית כשטל הכיר לנו את תמר

בהרגשתנו ובדבריה, היה זה בית שני עבורה, מהר מאוד היינו "כל החמישה"

בלוויה אמרה שאנחנו הוריה השניים

ואחרי 9 חודשי מיתה, נשארנו ולעד נישאר משפחה, טל תמיד איתנו, אך בדרך אחרת

נוכח וחסר

ה 9 ביולי כל כך טלטל את חיינו, מאז למדנו ללכת מחדש:

בשבילי האבל והעצב

בשבילי ההנצחה

בשביליו של טל

בכל רגע מרגישה אותך טל

בכל פעולה, עשייה, חוויה - נזכרת בך, חושבת עליך, יודעת שאתה איתי, לצערי באופן אחר מלפני 9 חודשים

ללדת זה יצירת יש מאין

לא לגמרי מאין, אלא מאהבה ומרצון לצור ולבנות משפחה

הבאת חיים לעולם

זו חובתי כאמא וזו זכותי הגדולה

"זכות גדולה להיות אמא שלך" כך אמרתי לטל ביום גיוסו, כך מרגישה מידיי יום עם יונתן

קוראת לכם, הורים, להעריך (בעצם גם להאריך) כל רגע שזכיתם להיות עם הילדים, לא מובן מאליו

ניצרו רגעים שהיו, וצרו עבור כולכם חוויות מקרבות חדשות

כל אימא זוכרת את הלידות שחוותה

לצערי לתיק הזיכרונות שלי, הצטרף הרגע בו דפקו המבשרים על דלתנו, רגע שלעד יהיה איתי - וברגעים שלא מפנימה ותופסת את המציאות, משחזרת את הדפיקה בדלת, אולי זה ישכנע אותי שזה באמת קרה

וגם עכשיו אנחנו יוצרים יש מאין, עשייה של הנצחות

וכמה היינו משלמים שלא היינו כלל זקוקים לזה

כל דבר שאנחנו עושים הוא עם ולזכר טל:

הגינה לקראת סיום, גינה בה יישבו המעגלים הרבים מחייו של טל,

על כן נקראת: "מעגלי טל"

נמשיך את דרכו ונהיה יחד

אנחנו מקפידים להשאיר את חותמו של טל בעולם

טל רצה להיות מפורסם כבמאי קולנוע מצליח

כעת יכירו אותו בזכות ההנצחות הרבות

טל, בטוח היית אומר לנו: "די, תפסיקו"

לא יכולים להפסיק, כך אתה נשאר איתנו ועם כולם

ב 9 חודשי המיתה, גם יצרנו את עצמנו מחדש, מידיי יום מתמודדים עם הקושי, מידיי יום לומדים ללכת מחדש, נולדנו למציאות חדשה

יודעת בוודאות שטל הוא זה שדוחף אותי ומעניק לי אומץ ויכולות - לא רק להרים את הראש, אלא גם ביוזמות חדשות ופעילויות משמעותיות

השכול נכפה, הדרך היא מבחירה:

איך לשרוד את המשא / המסע

מקווה שטל גאה בי/בנו

לעד טל איתנו, ברגש, בלב, במחשבות, בכל פלטפורמה אפשרית שבוחרים, ובכל דרך שטל בוחר להשתלב בחיינו

מצידנו נעשה כל מאמץ להיות ראויים

פוסט קשה אך יש גם נקודות אור:

יש חיים, וימשיכו להיות חיים בבית

רן, יונתן ואני יחד, חיים, כואבים, מתגעגעים, אך ממשיכים - בטוחים שטל ואבא שלי גאים בנו מלמעלה

הבית מלא אנשים, חברים שלנו ושל טל, אנא, המשיכו לבוא

תודה לכל הנושאים איתנו את המשא

תודה על היותכם בחיינו

עוד ימים ספורים ליל הסדר

זה החג השני הגדול שנציין בלי טל

ראש השנה, בהיעדרם של אבי ושל טל, היה קשה מנשוא

פסח הקודם היה האחרון שטל היה בבית, צרובה בי התמונה של כולם בבגדים חגיגיים

החלל שנוצר בלתי נסבל, קצת לומדים לחיות איתו, לחלוטין לא לקבל או להתרגל אליו

ולמשפחות החטופים שטרם שבו, בלתי נסבלת המחשבה שאנחנו לקראת חג חרות שני בלעדיהם

מאחלת לכם שתזכו לראותם במהרה בבית

וישובו, בהקדם, בנים ובנות לחיק אהוביהם !