8 חודשים
- ronitlahat
- 28 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
מחר יחלפו 8 חודשים לנפילתו של טל
הגעגועים בלתי נסבלים
רכבת ההרים הרגשית מתישה, כאב שלא דמיינתי שאפשר לחוש, חיים שתהפכו
אפשר בבקשה להחזיר את טל ואת חיינו הקודמים ?
היום מצוין יום האישה
מהותי כאישה, היא קודם כל להיות אמא:
ליונתן, שהפך אותנו להורים לפני 26.5 שנים ולטל, שנולד 4.5 שנים אחריו
כאמא, ניסיתי הכל, בוודאי טעיתי (כמו כולן). זה לא מנחם, אך ניסיתי להיות, כאימרתו של וויניקוט: אמא טובה דיה
רן ואני ג'ינגלנו בין ספרי הורות (כאלו אנחנו), לבין עצות מקצועיות ובסוף פעלנו מתוך ערכים ואינטואיציה
הבנים יצאו בסדר - בעיקר בזכותם !
כל אלו לא הכינו אותנו לאסון בו נהיה הורים שכולים
בעלי תעודת משפחה שכולה
משתתפים בקבוצת תמיכה להורים שכולים
זה בטוח רלוונטי לנו ?
ממאנת להפנים
צורפנו למשפחת השכול - משפחה שאף אחד לא רוצה להשתייך אליה
איפה מזדכים על התואר ?
איך עושים undo למה שקרה לטל ולנו ?
ממשיכה, לפחות משתדלת, במשימתי כאמא: רוצה לתת בית חם וחזק ליונתן ולרן
כשטל תמיד תמיד איתנו בכל דבר
זו מצוותנו עבורו
טל היה הכי משפחתי שאפשר, נמשיך לשמור על המשפחה
וטל הוא זה ששומר עלינו
וכן, גם דואגת לחיי המיקצועיים, גם בהם חשוב לי להיות משמעותית
17 שנים ניהלתי את יחידת המחקרים הקליניים במערך הרוקחות
לאחר שנתיים שרציתי שינוי, מזה כמה חודשים אני כבר לא מנהלת את היחידה:
תפקידיי השתנו, המחקרים עדיין חלק ממשימותיי ונוספו משימות ברוקחות בית חולים המאוד ייחודית ומשמעותית
גאה על שנים של עשייה והשפעה
מחר, מתחילה ללמד במכללת שערי מדע ומשפט, בה סיימתי תואר שני בניהול מערכות בריאות במהלך המלחמה
לטקס חלוקת התארים, שהיה בספטמבר האחרון, כבר הגענו, בעל כורחנו, בהרכב משפחתי חלקי
תמיד אהבתי ללמד/ להרצות, עושה זאת במסגרות שונות כבר מעל 13 שנים
טל ידע כמה זה בוער בי
מילותיו מהדהדות בי: "אמא תהיי איפה שטוב לך"
ולאורו, ובעזרתו, ממשיכה את מה שציווה לנו:
"אם יש לך חלום למה לא לצעוק אותו"
יודעת ומאמינה שבסוף השינוי תלוי בנו, כדבריו של גנדי: "היה אתה השינוי שאתה רוצה בעולמך"
לא להסס לחלום
לא להסס לרצות, לשנות ולהשפיע
להאמין ביכולותינו
טל אמר באימון האחרון של 5 אצבעות, ומאמנו דור ציטט בלוויה:
"אי אפשר להגיע למקומות שאנחנו מכוונים להגיע אליהם בלי אמונה"
טל, לימדת אותי/אותנו להאמין ולהגשים חלומות
טל איתי, טל דוחף אותי, טל מקים אותי
ולא רק הוא:
רן, יונתן וכל משפחתי הרחבה והחברים מעודדים, מאמינים ומפרגנים
אז בתוך החושך הגדול שנכפה עלינו, ממשיכה לנסות למצוא את האור
ומצידי: משתדלת לתת כתף לאהוביי, גם כשממש לא קל, נותנת ומקבלת כוחות
וכך, בסמוך ליום האישה, נקשרים כל הכרוך מבחינתי בנושא: אמא, רעיה, בת, חברה, מובילת פורומים מקצועיים, רוקחת, מרצה, וכן, עדיין גם קצת חולמת ...
נמשיך להתגעגע,
נמשיך לנסות להיות אנשים טובים,
נמשיך להשאיר את חותמו של טל בעולם
נמשיך לשמור על הביחד
נמשיך להשתדל לקום !
נמשיך לחכות לשובם של כולםםם !!!
תגובות