7 חודשים

חלף לו עוד חודש וכך הגענו ל 7 חודשים לנפילתו של טל

מתקשה להגות כל מילה הקשורה לסיום חייו

מתקשה להאמין שלא נתחבק יותר

הזמן שחלף אינו מקל על הפנמת המציאות שנכפתה עלינו

הולכת לטל לבית העלמין ומסרבת לעכל

הזמן שחלף מגביר את הגעגועים, את החסר

בזמן שחלף טל צופה אלינו מהתמונות ואני מנסה להיאחז שעוד רגע ייכנס בדלת

וכשנכנס בדלת זה, כרגיל, רק לרגע, כי חייב להספיק כל כך הרבה...

אנחנו ממשיכים לשמוע סיפורים על טל, על העלם המיוחד שהיה, על הלבבות הרבים בהם נגע - וימשיך לגעת

החיוך והצחוק, החוכמה, הרגישות, האנושיות, הנחישות והחלומות של טל לנצח איתנו

מרגישה אותו איתי כל רגע

טל חלק ממני בכל החלטה, בכל הרהור, בכל התלבטות, בכל חוויה

כל פעם ששוחחנו נהניתי להקשיב לתובנות שלו, לעצה המדוייקת שלו, להכוונה ממנו, היה מורה עבורי

הנוכחות שלו בתוכי מחזקת אותי, מדמיינת אותו בכל רגע

מחליטה לקום מידיי בוקר ולהמשיך לאורו

מנסה להיות במקומות עם עשייה משמעותית, מנסה להגשים את חלומותיי (לעולם לא מאוחר מידיי.. )

כך עושים רבים שלא הכירו את טל ובזכותו צועקים חלומות

בחודש שחלף חזרו חטופים

סוף סוף חיבקו את אהוביהם

כן, אני יכולה לומר שמקנאה

לא חלילה קנאה של צרות עין

אני שמחה מאוד בשמחת ההורים המחבקים ורוצה גם

יודעת שגם טל וגם אבא שלי מתרגשים איתנו מלמעלה

טל שנלחם למען שחרורם ואבי, שעל ערש דווי, בכוחותיו האחרונים, שאל אם יש עיסקה

שמחה ועצובה, מתרגשת וכאובה

הגם וגם זה חלק מרכבת ההרים המטורפת שנכפתה עלינו ברגע

נוצרת בליבי כל רגע שחיבקתי את טל, או ליתר דיוק - כל רגע שחיבק אותי בזרועותיו המנחמות

כמה הייתי נותנת לחזרה לאז, לחזור לחיינו הקודמים...

בחורף שעבר חליתי בדלקת ריאות, היה לי ברור שריאותיי שיקפו את עצירת נשימתי כשטל נלחם בעזה

תוך כדי דלקת הריאות טל הגיע הביתה, חשבתי שרצוי שלא נתחבק, חששתי להדביקו, צפיתי בו מרחוק, אך הוא לא וויתר:

רץ אליי לחיבוק אמא-בן

מרגישה את חיבוקו ואת זרועותיו, ולנצח ארגיש אותן

טל שלנו נלחם לשחרור החטופים

טל אמר שזו משמעות שהייתו בעזה

הצלת חיים היתה משימתו וצוואתו

בזכות טל וחבריו החטופים בבית

להמשיך עד שחרור החטוף האחרון, אין לוותר על החובה/הזכות להציל חיים !

ומעומק האובדן, כשמתהפכים החיים, נציע:

אל תיקחו דבר כמובן מאליו

הוקירו והעריכו כל רגע עם יקירכם

חבקו ותהיו, אלו רגעים שלא חוזרים

אנחנו מגלים עוד ועוד תמונות של טל - מחייך, צוחק, מאושר - הלב מרוסק מגעגועים

טל איתי, איתנו, לעד ! זכינו לאהוב !