top of page

4 חודשים

  • רונית להט
  • 30 במרץ
  • זמן קריאה 2 דקות

היום 4 חודשים לנפילתו של טל

טל שהיה בחייו כל כך נוכח בבית, כך גם איתנו היום, מידי יום, מידי שעה, מידי דקה

4 חודשים זה הרבה ? זה מעט ?

הזמן חולף, אך הזמן עמד מלכת

כבר 4 חודשים (+ יומיים, כי היה בבית שבת לפני שנפל) שלא התחבקנו, שלא שוחחנו

כבר 4 חודשים שנעים בין הבנה שזה קרה, לבין תחושה שעוד רגע ייכנס בדלת

מה קרה לנו ב 4 חודשים:

* הסתיימה תקופת החגים הכה טעונה, לראשונה בחיינו בלי טל

היה קשה מנשוא. אך המעטפת של המשפחה וחברים כמשפחה מרככת את החסר

* טל ממשיך להגיע, עם המדבקות, לאין סוף מקומות בעולם

* הצוות של טל, לו מאוד דאגנו כשהיה שבועיים בלבנון, כעת בחופשת שחרור - 3 חבר'ה התארסו, ודאגו שרן ואני נהיה הראשונים לדעת

ההתרגשות איתם ועם משפחותיהם רבה, גם בשם טל

* יצא קול קורא למלגת קולנוע שנעניק על שם טל ליוצרים צעירים בראשית דרכם.

אם טל לא זכה להגשים את חלום הקולנוע, יממש זאת יוצר צעיר

* נפתח מחזור ה' של תוכנית המנהיגות של השומר החדש, טל היה בכיתה י"ב במחזור א'. המחזור הנוכחי מוקדש לטל

לוגו השנה, על כל החולצות, הוא משפטו של טל: " תן לי אחריות"

הרבנו לספר על מנהיגותו של טל, ונלווה אותם לאורך כל שנת הפעילות

* התקיים אתמול הכנס הארצי של רוקחי בתי החולים ברמת רחל, מעבר לצד המקצועי שכל כך שמחתי לחזור אליו,

מושב 2 הוקדש לטל, ניתנה לי הזכות להיות יו"ר המושב ולספר לקהל על טל, על האדם המיוחד שהיה

*החברים של טל - מהצוות, מכיתת הקולנוע, מ "5 אצבעות" מקפידים לבוא

רוח צעירה נכנסת הביתה

*חברנו האהובים מזמינים אותנו בלי סוף, טל הותיר לנו את חבריו, את הצוות ואת הוריהם המאמצים אותנו, את חברינו, את משפחתנו, חברים חדשים שנכנסו לחיינו, וכולם - בזכות מי שטל היה - עוטפים אותנו


כדבריו של נועם חורב:

"הגעגוע הוא הדבק החזק ביותר"

טל מצליח להדביק את כולנו, ברור לי שביחד נצעד קדימה


אני מרבה לספר על טל בכל הזדמנות, כך אני מתחזקת

אנחנו נענים לכל רעיון, לכל ערב לזיכרו

בכך טל נשאר ומשאיר חותם

בכך טל ממשיך להיכנס לכולם ללבבות

נוגע באנשים, בחייו ואחרי נפילתו

נרגשים לראות את הדור הצעיר הגדל כאן, ויודעים שבזכותם ואיתם נהיה ראויים, ויחד ייבנה כאן עתיד טוב יותר

4 חודשים הם ממש רק תחילת המסע

הגעגועים גדלים מיום ליום

כדבריו של טל, על 2 לוחמים, עדי אלדור ואלון קליינמן, שנפלו 5 חודשים לפניו:

"כואבים וממשיכים"


כאבה של אמא הוא חריץ שמעמיק, החיים התהפכו, ועם זאת לומדים שעשייה מרובה - להנצחתו של טל, ובעבודתנו המשמעותית, עוזרת לנו לצוף


לפנינו חיים שלמים של חסר ואובדן,

אך נמלא אותם בחיים - של משפחתנו הגרעינית עם יונתן ועם כל מי שאיתנו

אין סוף גילויי התמיכה מאוד מרגשים אותנו, טל גאה ואוהב אתכם


ומשפט שאמרה השבוע רות, בפתיחת תוכנית המנהיגות המוקדשת לטל ומאוד תפס אותי:

" לא ניתן להקטין את החושך, אך ניתן לנסות, ונעשה הכל, להגדיל את האור"


ובתפילה קבועה, ובעיקר מעשים ל:

שובם של כולם לשלום !!!


תגובות


לנצח נזכור

 
bottom of page