מוזיקה

לי לטל היה טעם שונה במוזיקה. אני, אולי בגלל הילדות שלי, אהבתי בעיקר שירים לועזיים, הרבה מהם בני עשרות שנים, וטל אהב בעיקר מוזיקה עברית

כשהיינו נוסעים בקיה נירו, היה בעיקר את הפלייליסט שלי, לפי הכלל שהנהג קובע. טל הציע מדי פעם להתחבר לפלייליסט שלו, אבל אני סירבתי. עכשיו אני מצטער

לפעמים, טל היה נוהג בקיה נירו, ואז היינו שומעים את הפלייליסט שלו, שוב לפי הכלל שהנהג קובע

היה שיר אחד בפלייליסט שלי, שטל ממש שנא. השיר הוא Rapper’s delight. זה שיר של ראפ, בן עשרות שנים, באורך של כמעט 15 דקות. סביר להניח שמה שהפריע לטל במיוחד הוא האורך של השיר. אבל אולי גם הוא היה פחות חסיד של ראפ. השיר הזה הוא שיר שאני אהבתי בזמן שהייתי נער עוד, ועוד לפני שידעתי מה זה מוזיקת ראפ.  אני לא יודע קטעים שלמים בעל פה, זה כמה שאהבתי בעבר את השיר.

כשהשיר הזה היה מופיע, הייתי אומר: "הנה השיר שטל אוהב". אני לא זוכר כמה פעמים הייתי מעביר לשיר אחד, כדי להניח לטל. אני מקווה שהרבה פעמים, אבל לא בטוח.