חוויות עם טל

הדירות בתל אביב, דירות שניים שלושה חדרים במקסימום. אצלנו דירת שני חדרים עם מרפסת סגורה, מקום מושלם לפינת לימודים. אני ורועי העברנו שעות ארוכות בפינה הזאת. שולחן ארוך, בהתחלה הייתי מביא כיסא מהשכנה למעלה ולימים מהחדר שינה מפינת העבודה השנייה. אבל מעצם המבנה של הדירה והגודל של הדירה, ישיבה בפינת לימודים זה בעצם ישיבה גם במטבח וזה בעצם ישיבה גם בסלון. הכל ביחד. ובחור כמו רועי, עם רגליים ארוכות ואישיות כובשת, יכול היה בקלות לשבת בפינת לימודים ולהיות חלק מכל שיחת חולין באזור אחר בדירה. בשלב כלשהו של היום מיטל הייתה חוזרת הביתה מהעבודה, רועי כמובן אצלי ביום לימודים ארוך וזאת כבר נהייתה ישיבה של כולנו על איזה קפה, בירה, או שמזמינים משהו לאכול. היה כיף שרועי היה אצלנו. תמיד היה מצחיק, חיובי, נותן בוסט של אופטימיות. באחת הפעמים, מיטל נשארה בבית, לא הרגישה כל כך טוב. באותם ימים אנחנו בתקופת קורונה, אנשים מתחילים לגלות שהמחלה הגיעה גם אליהם. ערכות בדיקה ביתיות, מסיכות, בידודים, ומתחמי בדיקה מאולתרים מפוזרים בכל מיני מקומות ברחבי העיר. רועי כבר הגיע ליום לימודים. אחרי שהבדיקות הביתיות נכשלו ספק בשימוש לא נכון ספק באיכות בינונית, מיטל הלכה להיבדק במתחם בבימה. אני מחזיק אצבעות שלא נצטרך להיות בבידוד אני והיא ולגרור לתוכו גם את רועי. וכנראה שגם את שי. הבדיקה חיובית. איזה כיף. עכשיו כל בן אדם אחר, כנראה היה לוקח את חפציו, מתבאס קצת שהכניס ראש בריא למיטה חולה, הולך לביתו ומנסה להינות מהספק הקטן של ״אולי לא הייתי איתם מספיק זמן כדי להידבק״. אבל רועי כמו רועי, עם טונה של אופטימיות, שמחה ואהבה - אמר:״ טוב מה, אני כבר פה״ בחיוביות יתר. ״שמעו סבתא שלי עושה מרק כתום מ-ט-ו-ר-ף״. לא עברה שנייה ורועי כבר היה עם סבתא על הקו מארגן רשימת מצרכים. יצאנו לטיב טעם, רועי מלא מוטיבציה להכין את המרק, אני ספק לא נעים לי כי בטח אני גם חולה, אספנו מה שצריך וחזרנו הביתה. רועי מנצח על המרק והסיר, אני בדמות סו שף חותך מה שצריך, ומיטל כבר בספה מכוסה בכירבולית נכנסה לדמות החולה. מבט חטוף בסיר, והמרק מתחיל לתפוס צבע - להפתעתנו הגמורה הצבע היה ירוק. עד היום הסיבה לא ברורה, כנראה החלפנו קצת מצרכים כתומים בירוקים, רועי כמובן תופס את הראש מבולבל מהצבע של המרק - היה ערב מצחיק ובלתי נשכח. למשך יומיים המרק הירוק היה למנת הבית. מיותר לציין שהיה טעים מאד ומנחם :)